גלעד לזכרם
רוני ז'וז'ו צאלח הי"ד

בן נאוה ונעים

נולד ב- י"ט אלול תש"ל, 20.9.1970
  התגורר בנווה דקלים

נרצח בחממות כפר ים
  ב- כ' טבת תשס"א, 14.1.2001
  הובא למנוחת עולמים בבית העלמין גוש קטיף
  קברו הועתק אחרי עקירת גוש קטיף לבית העלמין המזרח בראשון לציון
  הותיר אחריו הורים, אישה, שני ילדים ואחים
  בן 31 במותו

קורות חיים
רוני, בן נאוה ונעים צלח, נולד בישראל בי"ט באלול תש"ל (20.09.1970). אחיהם של משה ומוטי, למד בבית הספר הממלכתי "גאולים" שברמת גן וב"תיכון חדש" בתל אביב. מצעירותו היה רוני חובב רכיבה על אופניים, והירבה לצאת עם חבריו למסעות ארוכים לאורכה של ישראל ולרוחבה.
את שירותו הצבאי עשה ביחידת "גולני" ולאחר מכן עבר לחיל השריון. במהלך שירותו הצבאי הוענקו לו מספר תעודות הצטיינות, וביום העצמאות תשנ"א נבחר כחייל מצטיין וקיבל תעודת הצטיינות בבית נשיא המדינה.

לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 1991, הגיע רוני לגוש קטיף והתיישב בישוב כפר ים. הוא החל לעבוד במושב עצמונה שבגוש קטיף בחקלאות, בענף תפוחי-האדמה. בתקופה מסוימת עבד בישוב כפר דרום באתר בנייה; תקופה אחרת עבד כנהג בחברת הסעות מקומית בשם "הסעות שלי". בתקופה אחרת החזיק ברכב ששימש כקיוסק נייד ("גזלן"), ובאותה עת נודע בכינוי החיבה "רוני גזלן זולי". אך את יעודו האמיתי ראה בחקלאות, ולבסוף הצליח להקים בשטח ביתו משק קטן לגידול עגבניות "שרי". במקביל, הועסק כמנהל מכירות ארצי של משתלת "השתיל".

לאחר מספר שנים בכפר ים, עלה לגבעה נטושה בשטח הישוב ויחד עם חבריו הטובים הקים שם במשך לילה אחד בית עץ אשר שימש כביתו, וכמקום מפגש לחבריו הרבים מצעירי גוש קטיף.
רוני נשא לאישה את אושרית, ולזוג נולד בן ראשון - גל.
בכל מקום רוני נודע בשל מזגו הטוב תמיד – חיוך של שלווה עמוקה ואמון באדם היה נסוך על פניו בכל שעות היום, חיוך "מדבק"… רוני היה אדם אהוב ומחוזר – הבריות תמיד חיפשו את קרבתו. הוא היה אדם שקט, מסביר פנים לכל, יהודים וערבים כאחד.
בדיונים פוליטיים תמיד שתק ועל שתיקתו נאמר שהייתה רועמת, שדי היה במבטו הבוטח כדי לפייס, כדי להשכין שלום.
רוני תמיד הושיט יד לעזרת זולתו ברוחב לב, ונודע כמי שלא ידע לומר "לא". הוא היה טיפוס רב תושייה שאהב לשמח את אהוביו. אחד מתחביביו הרבים היה הים והוא הרבה לבלות בו, קנה סירת "קיאק" ונהג לשוט במשך שעות ארוכות ולהגות.

ביום ראשון בערב, כ' בטבת תשס"א (14.01.2001), הותקף רוני על-ידי שלושה מחבלים פלסטינאים בחממות משקו הפרטי. מתחקיר עלה כי המחבלים ביקשו לחטוף אותו לעזה ומשם – כנראה – ביקשו לנהל משא ומתן על שחרורו. הוא נאבק בהם דקות ארוכות, ולאחר נסיעה קצרה של כ – 200 מטרים הבינו המחבלים שלא יצליחו לחטוף אותו, ובמהלך מאבק נוסף שניטש בחלקת בצל סמוכה ירו בו למוות.

רוני היה בן 31 במותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגוש קטיף. הותיר הורים ושני אחים, אישה בהריון ובן. כשבעה חודשים אחרי מותו נולדה בתו, הקרויה על שמו - לירון.
רבים החברים והקרובים שביקשו להספיד את רוני, חברים מבית, מן השירות הצבאי ומהעבודה. מן הדברים שנכתבו עליו: "מנהיג לצעירים ולמבוגרים כאחד, לא יכולת להרע לאיש, מידותיך הטובות והמיוחדות הם נכס לכל, חרוטות לעד בלבנו – זה שצוחק, שדואג… שקט ומתבונן לעומקה של כל נשמה".

לאחר מותו נתגלה למשפחתו כי נהג לסייע רבות, בסתר, לישיבות ולנזקקים.
משקו של רוני ממשיך לתפקד בניהול שכיר ובאחריות אשתו. משפחתו הפיקה ספר זיכרון לזכרו, וכן, בראש-חודש ניסן תשס"ב הוכנס לבית הכנסת ספר תורה לזכרו.
אם הופרו זכויות יוצרים על ידי שימוש בתצלומים, קטעים אודיו-ויזאוליים ו\או אחרים באתר, ההפרה נעשתה בתום לב. נודה לכל מי שיודיע על טעותנו ונתקנה באופן מיידי.