ההיסטוריה של גוש קטיף
תשנ"ב-תשס"ג 2003 –1992: הסכם אוסלו ומלחמת אוסלו
ערב יום-העצמאות תשנ"ב, ערב עליית רבין לשלטון, קם תל קטיפא - הישוב הצפוני ביותר בחוף הים של גוש קטיף. תחילה הוגדר המקום כ"חווה חקלאית" של כפר-דרום. חודש אחרי שעלו על הקרקע יצחק רבין ז"ל והכל הוקפא. שמו בא מתל-קטיפא - תל ארכיאולוגי מהתקופה הכנענית-מצרית הסמוך לו, שנתן לכל גוש קטיף את שמו. היישוב שנתקל בבעיות של הקמה ואישורים מצד השלטונות עלה אט אט על דרך המלך בזכות נחישותם של המתיישבים. בחנוכה תש"ס (2000) עלתה קבוצה נוספת של משפחות (רובן מתושבי הגוש) למקום. בימיה האחרונים של תל קטיפא מנה הישוב 15 משפחות.

בשנת תשנ"ג (1993) עבר הגרעין של ניסנית לשטח הקבע והפך לישוב עירוני קהילתי ובו התגוררו כ-300 משפחות. היה זה הגדול שביישובי צפון חבל עזה, ישוב קהילתי מעורב שעלה על הקרקע כהיאחזות נח"ל בשנת תש"ם (1980). כעבור ארבע שנים הפך למחנה הכשרה ל-15 משפחות החלוץ.
בשנת תשנ"ד, 1994, נחתם הסכם עזה-יריחו שהעביר את רוב שטח רצועת עזה לשליטת הרשות הפלשתינית בראשות יאסר ערפאת. ההסכם לא חל על היישובים היהודיים שרובם נותר בשני גושי התיישבות עיקריים. גוש-קטיף בדרום החבל, וגוש היישובים הצפוני אלי-סיני, ניסנית ודוגית. היישובים כפר-דרום ונצרים נותרו מבודדים ומנותקים מהגושים.

ממשלת רבין ז"ל, שהביאה את הסכם אוסלו, בלמה הקמת יישובים חדשים. אבל דווקא מלחמת אוסלו שפרצה בעקבות ההסכם בראש השנה תשס"א, ספטמבר 2000, חידשה את הקמת היישובים. שכונת "שירת הים" - שכונה של נוה-דקלים, קמה כיישוב עצמאי בכ"ב חשון תשס"א, 20.11.2000, כתגובה ציונית לפיגוע הרצחני באוטובוס הילדים של כפר-דרום שהתחולל באותו בוקר. באותו לילה אישר הקבינט הביטחוני להיכנס ל"עשרת הבתים" שעמדו שוממים עוד מימות המצרים. הגרעין הראשוני התחיל להתגבש בליוויו של רוני צלח הי"ד, איש כפר ים הסמוכה. ב-כ' בטבת קיפד כדור בודד את פתיל חייו של רוני בפתח חממותיו. הישוב מנה 16 משפחות ו-26 ילדים אולם בשבועות האחרונים לפני הגרוש הגיעו משפחות רבות להתיישב ולחזק את המתיישבים בשירת הים.
בט"ו בשבט תשס"א התקיים טקס העלייה לקרקע למספר קרוואנים שהוצבו ביישוב הצעיר כרם עצמונה – יישוב קרוואנים ליד עצמונה. כבר בקיץ תש"ס עלתה למקום קבוצת בחורים, בני הדור השני של הישוב עצמונה, ויזמה קייטנה בשטח - "קייטנת כרם עצמונה". עוד לפני פרוץ מלחמת אוסלו בראש השנה תשס"א, עלו לכרם שתי המשפחות הראשונות שהתגוררו במכולה. בכך נקבע רצף התיישבותי בין מורג לשאר גוש קטיף.

בשנת 2001 נאחז ב"שלו" גרעין של תלמידי ומורי המכינה הקדם צבאית "עצם" שבעצמונה שחבר למספר משפחות בודדות שהתגוררו במקום. היישוב הקהילתי הנקרא על שם עוף השלו אותו אכלו על-פי ספר שמות בני ישראל בעת נדודיהם במדבר. הוא הוקם בשנת 1980 כהיאחזות נח"ל, החל משנת 1982, אחרי הפינוי מחבל סיני, היה הישוב כמחנה מעבר לגרעיני התיישבות שונים בהם עצמונה, ומקום משכנה של "מדרשת הדרום", בראשית שנות ה-90 התגוררו בחלקו האחד של הישוב שלוש משפחות וחלקו השני הפך למחנה מג"ב.
באותה שנה הורחב השטח של כפר-דרום בשכונה הדרומית בה הוקמו 8 בתים דו משפחתיים. הבתים נבנו על תוואי מסילת הברזל הישנה שחיברה בין אשקלון לרפיח ומצרים.


אם הופרו זכויות יוצרים על ידי שימוש בתצלומים, קטעים אודיו-ויזאוליים ו\או אחרים באתר, ההפרה נעשתה בתום לב. נודה לכל מי שיודיע על טעותנו ונתקנה באופן מיידי.