ההיסטוריה של גוש קטיף
תשס"ד-תשס"ה 2004-2005: מאבק ועקירה
בשנים 2000 עד 2003 נרשם גידול של 10% באוכלוסיה. בשנת 2004 חל ברצועת עזה גידול של 11% במספר התושבים - הגידול הגבוה ביותר באחוזים באיזשהו איזור בארץ. בשנת 2004 התגוררו ב-17 יישובי הרצועה 8,693 תושבים, לעומת 7,820 ב-2003.

ב-י' בשבט תשס"ד, 2 בפברואר 2004 הטיל שרון בראיון לעיתון "הארץ" את הפצצה שהרעידה את כל המדינה: הוא החליט לפנות את כל יישובי גוש-קטיף עד האחרון שבהם, ועוד ארבעה יישובים בצפון השומרון.

שרון התחייב להעביר את ההכרעה למתפקדי הליכוד. בי"א באייר תשס"ד, 2 במאי 2004, נערך משאל המתפקדים. בערבו של אותו יום התבררה גודל התבוסה של ראש-הממשלה: 59.5% מכלל המצביעים מתפקדי הליכוד התנגדו לתוכנית, ורק 39.7% תמכו בה. השמחה על הניצחון במישאל נמהלה באבל הכבד על רצח בנות משפחת חטואל, האשה טלי וארבע בנותיה הי"ד, באותו בוקר.

אלא שראש-הממשלה לא ויתר. בלא הנד עפעף הפר בגלוי את התחייבותו הפומבית כי יקבל כל החלטה של המתפקדים, והביא לממשלה הצעה חדשה, שכונתה "התנתקות מתוקנת". היתה זו בדיוק אותה החלטת עקירה שמתפקדי הליכוד דחו ברוב ענק, למעט לוח זמנים שונה, מדורג. (גם לוח זמנים זה הוכח לימים כשקרי, שכן כאשר אישרה הכנסת את תוכנית העקירה, חתם ראש-הממשלה בו ביום על צו המורה על פינוי כל היישובים כאחד). בי"ז בסיוון תשס"ד, 6 במאי 2004, קיבלה הממשלה את החלטת ההתנתקות. יומיים לפני-כן, ביום שישי, פיטר ראש-הממשלה את השרים אביגדור ליברמן ובני אלון, ובכך יצר לעצמו את הרוב הדרוש בממשלה.

בז' באב תשס"ד, 25 ביולי 2004, בשעות אחר הצהריים המאוחרות, נערך המבצע המרשים של 'השרשרת האנושית'. רבבות בני אדם עמדו בשרשרת אחת מחבל-עזה ועד ירושלים, כשהם נותנים ידיים זה לזה.

בו' באלול תשס"ד, 23 באוגוסט 2004, הודיע משרד ראש הממשלה על תחילת עבודת מנהלת הביצוע של תוכנית ההתנתקות. ראש הממשלה החליט, באופן ציני לכנות את מינהלת הנסיגה בשם "מנהלת סל"ע - סיוע לתושבי חבל עזה". בעוד המינהלת מכינה את ביצוע העקירה, המצב בשטח היה הפוך. עוד גידול ועוד התחזקות. נתוני משרד הפנים שפורסמו בתחילת שנת 2005 לימדו כי בשנת 2004 חל ברצועת עזה גידול של 11% במספר התושבים - הגידול הגבוה ביותר באחוזים באיזשהו איזור בארץ. ב-2004 התגוררו ב-17 יישובי הרצועה 8,693 תושבים, לעומת 7,820 ב-2003. עיקר הגידול חל במחצית השנייה של 2004, מאז התקבלה בממשלה תוכנית ההתנתקות. במחצית הראשונה של 2004, מחצית השנה שבין הכרזת שרון להחלטת הממשלה, חל גידול של כ-4% באוכלוסיה הישראלית. במחצית השנייה, מאז חודש יוני, החודש בו אישרה הממשלה את תוכנית העקירה, נרשם גידול של 538 תושבים - 7% מכלל האוכלוסיה. בסך הכל גדל מספר תושבי הרצועה הרשומים, ב-873 נפש מאז 2003. סה"כ 155 משפחות חדשות נוספו ליישובי הרצועה. היה זה גידול של 11% - יותר מסך הגידול של שלוש השנים שקדמו לו ביחד! (מ-2000 עד 2003 נרשם גידול של 10% באוכלוסיה).

העובדה ש-4% מהגידול נרשם עד החלטת הממשלה, ו-7% לאחר החלטת הממשלה, לימדה שאנשים לא באו לגוש כדי לקבל פיצויים.

בי"א בחשוון תשס"ה, יום פטירת רחל אמנו, 26 בנובמבר 2004, אישרה הכנסת את "חוק יישום תוכנית ההתנתקות". כעת עברה הכנסת לדיונים על חוק פינוי-פיצוי. בז' באדר א' תשס"ה, 16 בפברואר 2005, אישרה הכנסת ברוב קטן מהצפוי, 59 ח"כים מול 40, את חוק "פינוי-פיצוי". 4 ימים אח"כ, בבוקרו של יום ראשון, י"א באדר א' תשס"ה, 20 בפברואר 2005, אישרה הכנסת את ההחלטה על עקירת היישובים. כבר באותו יום מיהר ראש-הממשלה לחתום על הצו המורה על פינוי היישובים. בי"ז באדר ב' תשס"ה, 28 במרץ 2005, נפלה בכנסת הצעת חוק מישאל עם. כעבור יומיים אושר תקציב המדינה - ובכך הוסר המכשול החוקי האחרון בפני עקירת היישובים.

בחודש אב תשס"ה, אוגוסט 2005, נעקרו 21 יישובי גוש-קטיף. תושביהם הפכו לגולים בארצם. חבל ארץ יהודי פורח נמחק ממפת ארצנו.


אם הופרו זכויות יוצרים על ידי שימוש בתצלומים, קטעים אודיו-ויזאוליים ו\או אחרים באתר, ההפרה נעשתה בתום לב. נודה לכל מי שיודיע על טעותנו ונתקנה באופן מיידי.